עמותת תולדות יוסף
אמר לו: שמאי, אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי, אתה יכול להוציא מה שהחזרתי, אם לאו – אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי. אמר: הטיח עלי בן עוזיאל, הטיח עלי בן עוזיאל (רשב”ם: השיבני דרך בזיון, ונצחני).
למחרת בבוקר, התכונן יוסף להתנפלות. הוא לבש שריון וחגר חרב תחת מעילו והורה לשניים משומרי ראשו לבוא איתו ולהסתיר חרבות קצרות תחת בגדיהם. כאשר הגיע לבית הכנסת, חיכה לו ראש העיר בשעריו והתיר רק לכמה מידידיו להיכנס איתו פנימה. בעוד הם מתכוננים לתפילה, החל ראש העיר להתעמת עם יוסף על ענייני כספי הציבור וראשי המשלחת הצטרפו אליו. העם החל להתקומם כנגד טענות חברי המשלחת ויוסף החליט לנצל זאת והודיע כי אם עשה שימוש שלא כדין בכספי ציבור, ישיב את הסכום מכספו הפרטי. דברים אלה שכנעו את הנוכחים כי חברי המשלחת שונאים את יוסף "שנאת חינם" והחלה מהומה. ראש העיר ניסה לפזר את האנשים לביתם אך הם סירבו לעזוב ואז הגיע שליח והודיע לראש העיר שיוחנן הגיע עם צבאו. לשמע הידיעה, ניצלו ראשי המשלחת את ההזדמנות והדגישו בפני תושבי טבריה כי לא מדובר בכספים: "לא בגללם בן מוות הוא יוסף, אפס בגלל שאיפתו לשלטון עריץ ועל תפסו את השלטון בהוליכו שולל בדבריו את המוני הגליל".
כאשר סיים את שנות ההתבודדות והתענית בראש חודש אלול ה’תרמ”ט התפרסם כבעל רוח הקודש היודע את כל מעשיו ומחשבותיו של כל אדם ופועל ישועות אולם בענוותנותו הסתיר את גדולתו ותמיד ייחס את הצלחתו לזכות אבותיו ולסייעתא דשמיא.
את ראשית לימודיו התחיל בתלמוד תורה אצל דודו, אחי אמו, הרב דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק.
ברכת הרי”ח, ג”כ – פרשנות על התורה הפטרות ופרקי אבות (כרכים א-ב); דרשות, תשובות, בקשות, גליונות ספרים וליקוטי שמועות (כרך ג).
לפני שנתיים הובן מעיתון לונדון שהחכם באשי של לונדון, הרב אדלר הי”ו, רגיל לדרוש בשבת הגדול, ויכתוב בעיתון את הסוגיה שהולך לדרוש, כדי שיראו אותה קודם ויבינו הדברים שיאמר בה. ואת המכובדת הלכת לדרוש שלו, והבאת אתך גמרא כדי שתביני מה ידרוש בה.
תוכנת שרת, תוכנת תג, תוכנת תקע, תוכנת תולדות תשתית, תול"ר, תולדות (שבת), תולדות אבות נזיקין, תולדות אברהם יצחק, תולדות אדם וחוה, תולדות אדם וחוה - רבינו ירוחם
בטולה של כתובת בנין דכרין, הצופה לחכמת ישראל, שנה עשירית; וזאת ליהודה, קבץ מאמרים בחכמת ישראל, אשר חברו אוהבים ורעים ידידים ותלמידים לכבוד החכם יהודה אריה בלוי (אנ'), מורה ומנהל בבית המדרש לרבנים בבודאפעשט ביום מלאת לו ששים וחמש שנה לימי חייו וארבעים שנה לעבודתו בספרות (נערך על ידי דר.
ממלכת כהנים – סדר לימוד לעילוי נשמת יחזקאל הנביא, יהושע הכהן הגדול ועזרא הסופר, שהיו שלושתם כהנים.
חלק נכבד מספריו הם אסופות שו”ת אשר נשלחו אליו מכל קצוות תבל במגוון גדול של נושאים. המפורסם מבין ספרי השו”ת הוא “רב פעלים” אשר מסודר על פי חלקי השולחן ערוך, ובו היה לו משא ומתן בהלכה עם כמה מגדולי דורו כגון עם בעל שדי חמד (ספר) עם בעל שואל ומשיב רבי חיים פלאג’י ועוד.
מִי יִתֵּן לִי כְנָפַיִם, אַךְ אַךְ אַךְ, בָּהֶם אָעוּפָה.
בפירושו על הש”ס הוא מביא את מחלוקת הגר”א והבעש”ט בעניין כוונת התפילה. בספרי ההלכה הוא מזכיר פעמים אין ספור את ‘שולחן ערוך הרב’ שחיבר האדמו”ר הזקן מחב”ד בתואר ה’הגאון רבי זלמן’, ובספרי דרשות הוא מביא דברים מכתבי ה’בני יששכר’, רבי צבי אלימלך מדינוב.
היהודים בבגדאד שהכירו את הבן איש חי העריצו אותו מאוד. הם ראו בו לא רק גדול בתורה, הוא נחשב בעיניהם כמו מלאך. עד כדי כך שאמרו שאם הבן איש חי היה חי בזמן הבית הוא לא היה נחרב, כי עם ישראל היה שומע לו.
אך יתרה מזאת, הוא ראה בפרחה תלמידת חכמים, ובאחד המכתבים ששלח אליה בעת שהותה בלונדון התעניין בתוכן שיעורי הגמרא הניתנים בעיר: